החתונה הפנימית
"אנחנו כבר ביחד שלושים וחמש שנה", היא מספרת לי, מוחה את הדמעות. "זוג למופת. נכון, יש דברים שתמיד היינו שונים בהם. הוא קצת מעגל פינות ואני כמו פלס. הוא מסורתי ואני בעיקר חילונית עם חיבת–מה, אנתרופולוגית במהותה, למסורת. אני חייבת להודות שכשהתחתנו, אני הייתי יותר מאוהבת בו מאשר הוא בי. אבל הרגשתי שהאהבה שלו באה אחר כך. יש לנו ארבעה ילדים ובאמת תמיד היינו חברים מאד טובים. אבל יום אחד נשמטה הקרקע מתחת לרגליי. חברה שלי סיפרה לי, מה שכבר ידעה הרבה זמן, שיש לו מישהי או יותר נכון שהייתה לו מישהי. זה נגמר כבר מזמן, אבל זה לא היה קצר – שנה וחצי. זו הייתה האקסית המיתולוגית שלו, שנקרתה לפתע בדרכו."
אני שומעת את הסיפור זו הפעם הרביעית. אנחנו תקועות בלופ. סמדר בונה את אותו הנרטיב שוב ושוב ולנגד עיננו הוא פעם אחר פעם מתערער ומתפורר, כמו ארמון חול שהגלים נוגסים בו. בפגישה הבאה הוא נבנה שוב ושוב, נהרס וחוזר חלילה. ההיגיון, ניסיון החיים, אוטומט הרגשות האישי שלה – שום דבר לא מצליח לעזור לסמדר להשליט סדר במדרון החדש של חייה.
סיפור דינמיקת החיים המשותפת מבצבץ בכל זאת מבין השורות. כשהכירה את עמוס הוא היה למשך זמן קצר הממונה עליה בעבודה. עמוס שימש גם במשך כל חייהם המשותפים כמנהיג המשפחה. סמדר נמנעה כל השנים מעימותים. גם עכשיו, אחרי גילוי הרומן, היא לא מתעמתת. יש ביניהם שקט מתוח ונתק.
אנחנו יוצאות למסע לגילוי המקורות של דפוס התקשורת בינה לבין עמוס. אנחנו חוזרות לילדותה ולאלם שתקף אותה תמיד בנוכחות אביה, ה"בוס" הראשון שלה. אביה היה "דיקטטור". הוא ציפה שרצונו ייעשה ללא ויכוחים. אחותה התעמתה אתו ללא הרף וסמדר, השתקנית, סבלה סבל של ממש כשצפתה בהם רבים. היא הסתגרה, פיתחה עולם פנימי עשיר, שלאביה לא הייתה כניסה אליו ואיכשהו שרדה.
סמדר מבינה שתוכל להתקדם עם בירור יחסיה עם עמוס רק אם תתמודד עם דמותו של אביה. היא מבינה שהיא צריכה למצוא או להחזיר לעצמה את קולה שאבד מול "הבוסים" בחייה. סמדר מתחילה להישיר מבט אל ילדותה ומאוחר יותר גם אל חייה המשותפים עם עמוס. אחרי החבטה המכאיבה בקרקעית מתחילה סמדר בטיפוס אטי במעלה המדרון. מפגישה לפגישה היא מתחזקת. שרירי רגליה נושאים אותה ביתר קלות בעלייה. היא מתעייפת, אבל פחות. אני מטפסת לצידה... והדרך עוד נמתחת לפנינו ארוכה ומלאת מהמורות.
ומה יונג היה אומר?
Seldom or never does a marriage develop into an individual relationship smoothly and without crises. There is no birth of consciousness without pain
יונג נהג להשתמש בטרמינולוגיה של חתונה פנימית בין החלקים הגבריים והנשיים של הנפש. ניכוס החלקים הנשיים והגבריים, שניהם גם יחד, הן לאישה והן לגבר יאפשרו יחסים עם בן המין השני, משוחררים ככל האפשר מהפקדת חלקים פנימיים אצל בן הזוג.
