יום חמישי, 11 באוגוסט 2016

תיאוריית הבלוט

תיאוריית הבלוט

 לאחרונה אני קוראת ספר בשם the soul's code של ג'יימס הילמן, פסיכולוג יונגיאני בן זמננו. הספר לא תורגם לעברית. בספר מדמה הילמן את נפשו של הילד לבלוט, שבתוכו כבר מצוי הזרע לכל מה שיתפתח בהמשך החיים והוא תמצית של כל מה שייחודי רק לו.

וכך אומר הילמן בפיסקה הראשונה של הספר אותה תרגמתי (אינשאללה אתרגם את כל הספר..) – יש בחיים האנושיים יותר מאשר התיאוריות שלהם מאפשרות לנו להבין ולדמיין. במוקדם או במאוחר נראה שמשהו קורא ומכוון אותנו לעבר מסלול ייחודי. אתה יכול להיזכר באותו "משהו" כרגע של איתות בילדות כשדחף שהגיע משום מקום, איזו היקסמות, איזה מפנה מיוחד של אירועים היכה כמו הכרזה: זה מה שאני חייב לעשות, זה מה שאני חייב שיהיה לי. זה מה שאני."
אז נכון שלפעמים יש ילדים שאנחנו יודעים והם יודעים שיהיו רופאים, שחקנים, זמרים, מדענים. אלו המקרים הקלים. אני לא הייתי כזו. לא ידעתי כלל מה אני רוצה לעשות בחיים. היה לי בילדות תחביב מוזר, שרק אחרי קריאת ספרו של הילמן נזכרתי בו שוב. הייתי הולכת ברחוב ומנסה לקלוט, לצלם במוחי אנשים נכנסים לבית שלהם. היה לי חשוב לאתר אנשים שנכנסים לבית שלהם ולא סתם כאלו שבאו לבקר אצל מישהו. אני חושבת שהייתי מנסה לזהות בפנים של האדם את הרגש שלו בזמן הכניסה הביתה.  
אחרי כן גדלתי וביליתי כעשרים שנה בצבא קבע ורק אז התחלתי את המסע השני שלי בחיים – להיות מטפלת. וחשבתי בעקבות קריאת הילמן והזכרונות שצצו לי שהבלוט האישי שלי היה שמור ומוגן, יתר על המידה כנראה, כל אותן שנים בהמתנה לתנאים הנכונים לנביטה ולצמיחה. רציתי אולי לראות את עצמי חוזרת הבייתה, אבל לא פיצחתי בילדות מה המשמעות של בית עבורי. הבית שלי, כמו רוב הבתים בעולם, לא היה בית מושלם עבורי. ידעתי עמוק בפנים שיש דבר כזה, בית נכון עבורי, בית של הנפש – אבל בשלב הזה לא גיליתי מהו. שנים מאוחר יותר יכולתי להחליף את המילה בית במילה נינוחות. אני חושבת שזה מה שחיפשתי. רציתי להיות נינוחה בביתי ובנפשי. היום כמטפלת אני מבקשת להעניק למטופלים נינוחות ותחושת בית בנפשם. נינוחות אין פירושה מנוחה או קפיאה על השמרים. ההיפך הוא הנכון. נינוחות הוא הלך רוח שמאפשר לקבל את החיים כפי שהם עם העליות והמורדות מתוך יציבות של עמוד השידרה הנפשי, או בלשונו של יונג – ציר אגו סלף.

ומה יונג היה אומר על זה?

יונג היה אומר לגבי ארכיטיפ הבית, שהאם היא הבית הראשון שלנו. אם יש קומפלקס אם חיובי – יש בית. אם אין – יש עבודה..

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה