יום רביעי, 1 בפברואר 2017

שמחה

שמחה

לפני שבוע, כשסיימנו את הסמסטר. המרצה, מיוחדת ויוצאת דופן בנוף האקדמי, פיזרה נרות על השולחן, סגרה את האור וביקשה  מאתנו לומר מה אנחנו מאחלות לעצמנו. כשהגיע תורי שמעתי את עצמי אומרת – "שמחה".  אתם מכירים את הסיטואציה הנדירה הזו שמילים נפלטות מפינו בלי שעברו את המסננת הרגילה של רגשות ומחשבות ומה ראוי ומה כדאי ומה מתאים? אז, זה היה רגע שכזה.
שמחה

בדרך הביתה חשבתי על התשובה שלי. שמחה זה כמובן חיובי אבל מה קרה להגשמה עצמית, למימוש או אפילו סתם לבריאות? מכיוון שהדרך הביתה ארכה שעה וחצי הייתה לי הזדמנות לפצח את החידה.
הגעתי למסקנה ששמחה כוללת את המימוש, ההגשמה ואפילו את הבריאות, בעיקר זו הנפשית. אני חושבת שהרבה יותר קשה לנו לנטר את התפתחותנו האישית מאשר לעקוב אחר התפתחות מטופלנו או ילדינו. כשאנחנו עוברים שלב במסע ההתפתחות שלנו, אין מי שיעדכן אותנו עליו. לוקח לנו זמן לעדכן את הערכתנו העצמית ולנסח מחדש את המיתוס האישי שלנו.
נזכרתי בנסיעה בשבוע שעבר להנחיית המפגש הראשון של קבוצה חדשה. זו הייתה סדנה ראשונה מסוגה וההכנה לוותה בדריכות ובאי ודאות. עסקתי במפגש בראשי שבועות רבים. בדרך למפגש הראשון הרגשתי פתאום שמחה. בבת אחת כבר לא הייתי יותר במתח. הרהרתי באפשרות שהשמחה טעתה בכתובת. ייתכן שהיא כיוונה למכונית לידי, שם ישב זוכה בפיס. אולי בגלל שהאצתי נחתה השמחה אצלי?
בדרך חזרה מהאוניברסיטה סוף סוף הבנתי על מה ולמה השמחה באה לבקר אותי בדרך לסדנא. אני חושבת ששמחתי, שאני עושה מה שיועדתי לעשות, מה שהסתתר כל השנים ועכשיו בא לידי ביטוי. מה שבטבע שלי. וניסיתי להיזכר מתי עוד הרגשתי שמחה. ואז הבנתי שקודם כל זה קורה הרבה פעמים כשאני בתנועה, ברגל או ברכב והכי הרבה פעמים עולה השמחה כשאני מתבוננת בטבע. כשאני אומרת טבע, אני מתכוונת לטבע לייט. אני עירונית והטבע שלי מורכב בעיקר מציפורים, חתולים ומחוף הים. אם למשל אני עומדת בפקק ובאי התנועה שלידי אני רואה דוכיפת מנקרת בדשא שוב ושוב עם המקור העצום והחד שלה ועם הכרבולת האינדיאנית שלראשה, אני בסיכון גבוה להרגיש שמחה.
עכשיו חלקי הפאזל התחברו! כנראה שאנחנו מרגישים שמחה כשאנחנו מתחברים לטבע – הטבע הגדול והטבע הפרטי. שני המצבים מרגישים נכונים ומעלים בנו שמחה. אפשר לקרוא לשמחה הזו שמחת הקיום. היא כוללת בריאות נפשית ומימוש והגשמה עצמית.
היא לא קשורה לדברים משמחים.
אפשר להרגיש שמחה גם כשעצובים או כשמתוחים.
השמחה זו היא בעצם התשתית של הדברים, שמעליה יכולים לשכון  רגשות ומצבים מכל הצבעים והגוונים.

ומה יונג היה אומר על זה?

יסלח לי הפעם יונג. אני בטוחה שאם היה מכיר את ג'ק קורנפילד היה מסכים פעם אחת שאוותר על ציטוט משלו למען ציטוט של קורנפילד.
אומר קורנפילד בספרו הלב הנבון –
"רבים מאתנו חיים עם התניות שגורמות לנו לחשוש משמחה ומאושר, אבל האושר דרוש להתעוררות… הסופר הצרפתי אנדרה ז'יד פונה אלינו ואומר: דעו שהאושר נדיר, קשה ויפה יותר מהעצב. לאחר שתגלו את התגלית החשובה הזו, יהיה עליכם לאמץ את האושר כחובה מוסרית."
וממשיך קורנפילד בקריאה למטפלים:
"האושר הוא חלק מהמודעות. כשנמצא אותו בתוך עצמנו, נוכל לראותו אצל אחרים"

אין תגובות:

פרסום תגובה