לחץ דמיוני
השבוע הייתי צריכה להרצות בכנס. הכנתי הרצאה, שפצרתי אותה שוב ושוב, עשיתי סימולציות לבד ומול קהל והייתי מוכנה וגם שלמה עם התכנים והוויזואליה. אבל הייתי בלחץ והתחלתי לחשוב על מה זה לחץ ומה הוא עושה לבן אדם. הגעתי למסקנה שלחץ הוא מעשה יצירתי של ממש כמו שהיה תהליך כתיבת ההרצאה. לחץ פירושו כתיבת תסריטים דמיוניים.
מה אם לא יבינו?
מה אם ישתעממו?
זה לקחת פרט אחד קטן, להעצים אותו ולמחוק את כל מה שמסביב. כך פתאום היה לי מאד חשוב לדעת אם יהיה מיקרופון או לא. כי אם יהיה, אולי ירעדו לי קצת הידיים ואז, שומו שמיים, ידעו כולם שאני בלחץ. בבוקר ההרצאה הרגשתי שאני יותר מדי בלחץ והחלטתי לעזוב את העיסוק בהרצאה עד הצהריים, לפני שאצא. עסקתי בנושאים אחרים וכשהגיע שעת היציאה מהבית הלחץ חזר והפעם עם טוויסט. הסיפור הדמיוני שהמציא עכשיו מוחי המיוגע היה שמכיוון שעזבתי את ההכנה להרצאה לכמה שעות, שכחתי בכלל על מה לדבר והנה אני מגיעה להרצות ובמקום זה אני בוהה בקהל ואין לי מושג ירוק מה להגיד.
 |
| לחץ נפשי דמיוני |
מסתבר שכדי להתגבר על הלחץ אני נוטה לערוך הערכה כוללת של מצבי ההתפתחותי. כדי להרגיע את עצמי סיפרתי לעצמי מי אני, במה אני טובה, איך כבר התגברתי על מצבים דומים. גם זה היה בעצם תהליך די יצירתי. התהליך הצריך לנסח סוג של ביוגרפיה, לבחור נרטיב אד הוק, שבפוקוס שלו התגברות על לחצים ולשכנע את עצמי שאם ככה היה תמיד, אז גם הפעם זה יהיה בסדר.
אם מעניין אתכם לדעת איך הייתה ההרצאה, אז היה נהדר – זכרתי הכל, לא היה מיקרופון אבל גם לא רעדו לי הידיים, לא שעממתי והבינו את הרוב.
ומה יונג היה אומר על זה?
"כאן בטיפול עלינו ללכת אחר הטבע כמדריך ומה שעושה אז המטפל הוא פחות שאלה של טיפול ויותר פיתוח האפשרויות היצירתיות החבויות במטופל עצמו"
יונג ראה ביצירתיות את מהותה או ביטויה של הנפש וגם את המקום שממנו יבוא הריפוי. אבל יצירתיות אינה ניתנת לשליטה באשר לבחירת דרך ביטויה. היא יכולה להתבטא בבריאה של עולמות דמיון שייכתבו בסיפור או בשיר או בבריאת עולמות שיטלטלו את האדם במערבולת שלזמן קצר לפחות תחליש אותו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה